זברה הוצאה לאור
מיקה 1 - החברות הכי טובות
מיקה 1 - החברות הכי טובות
Couldn't load pickup availability
מיקה 1 - החברות הכי טובות
כתובה: סבין למיר
אייר: ורסמוס ברינהי
תירגמה מאנגלית: תמי הראל
96 עמודים, 2022
מיקה באמת רוצה שדברים יסתדרו, אבל זה לא תמיד מצליח לה. אז מה היא אמורה לעשות עכשיו, כשהחברה הכי טובה שלה מקימה מועדון אהבה עם ילדים אחרים, ודווקא מיקה נשארת בחוץ, כי היא לא מבינה כלום בבנים? איך יכול להיות שהחברה הכי טובה שלה שכחה את כל מה שהיה ביניהן? עם אמא? אין סיכוי, היא כזו מביכה! עם אבא? אין סיכוי, מי בכלל יודע איפה הוא?
ביקורות:
עטרה אופק, המתלהבת
כמה מרנן לפגוש קומיקס על ילדה ככל הילדות - לא גיבורת על, ולא מדלגת בין עול דימיוניים, ולא שונה מהילדות שכולנו מכירים - רק מקור מיקה מדברת דנית ולא עברית, היא מצוירת נוסח מרושל בכוונה, כמעט כאילו היא עצמה ציירה. הכל, ומאחר שהיא ממש מתחילה של גיל ההתבגרות, נדמה לה שהכל נורא מביך ועולם לא תתאהב, ויש לה גם משאלות שאולי תתגשמנה בספרים הבאים, כמו לפגוש סופסוף את אבא שלה, ובינתיים היא פוגישה את הדייטים המתחלפים של אמא (אבל בסוף מגיע מועמד שכולנו מקווים שישאר). תרגמה להפליא מאנגלית: תמי הראל, מותק של ספר למתבגרות מגיל 10.
מאיה בקר, הארץ
בכל הנוגע לקומיקס, כדאי היום להיות ילדה בת תשע. יותר רוב רומנים גרפיים מצוינים פוטנציאליים למשימות לקהל היעד הזה, שעל קו התפר בין ילדות לבגרות. ריינה טלגמאייר היא המלכה הבלתי מעורערת של הז'אנר, כאשר הצטרפו למדף בישראל גם "מחנה הקיץ שלי", "קליק" "לצפות בכוכבים" ו"שלוש ילדות ש..." — כולם סיפורים מצוירים שבמרכזם גיבורות עם כאבי גדילה. החברה החדשה במועדון היא מיקה, היא פותחת את הספר עם רשימת משאלות:
גלית לוי בביקורת באתר הפנקס
מיקה מגיעה אלינו מדנמרק היא מביאה איתה רוח נע אירופאית. כמו נערות רבות היא רוצה להיות בלוגרית מגניבה עם חדר מעוצב מאיקאה. אבל מי שבאמת עושה חיים ומנצלת את נפלאות הרשת היא דווקא אמא שלה, שמחליפה שלושה חברים בשנה. את אבא ביורן, מיקה לא מכירה כלל; הוא אדריכל עסוק, והחלום הכי גדול שלו הוא לפגוש אותו.
הבעיות של מיקה הן בעיות מוכרות לכל מתבגרת: החברה הטובה שנטשה, החיפוש אחרי אהבה חדשה ואיזו תמונה כדאי להעלות באינסטוש. אמא של מיקה מביכה בדיוק כמו כל האמהות בעולם, אבל דווקא שחיפושיה אחר זוגיות נעשים בפתיחות ובגלוי הופכת את הסיפור הזה לתגלית תרגומית אמיתית עבור קוראים ישראלים שרגילים לדפוסי משפחה שמרניים ולסיפורים כנעים לשפת. הפי.סי. הנזהרת תמיד.
בזכות העובדה שביקשומיקס, אנחנו זוכים להצלה על בתים שקירות צבעוניים מבחוץ, וההורים שלהם כולם ברוח”גה”. הפריימים הריבועיים של הסיפור המייצרים רומן גרפי כייפי, מביאים קול של דור (תרתי משמע, כי גם המוזיקה נוכחת פה). הם מספקים יצוג לנעורים בעיר אירופאית, בין עצי אשוח ומסיבות לשנה החדשה. הסיפור מתקיים באווירת האיחוד ויחד עם זה לא מפחד להצביע על השוני עד כדי כך שאמא של מיקה יכולה להשמיץ את כל הצרפתים – "אין להם טיפת חוש הומור" רק בגלל דייט גרוע. ומיקה להגיד לאמא שלה: "תשלטי בעצמך. את יפה את שמחה. זה מה שאת תמיד אומרת לי", כי מיקה היא המבוגר האחראי בספר הזה (חוץ מסבתא שלה).
במקומן הזה תרגום הקומיקס לעברית הוא הזדמנות עבור הקוראים הישראלים למפגש עם מתירנות תרבותית שהם לא רגילים לקרוא עליה בספרים: מיקה מתעוררת בבוקר השנה החדשה ורואה את אמא שלה ישנה עם חבר חדש, כשהמטבח עמוס בקבוקי שמפניה ריקים ושאריות של מסיבת מבוגרים הוללת. מיקה, שמתרת עם משברי גיל ההתבגרות הבינלאומית, מעמתת את אמא שלה עם רצונה.
